פסק-דין בתיק ת"א 8666-12-10

בפני תובענה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם עקב תאונת עבודה נטענת.

רקע כללי וטענות הצדדים -

1.         התובע, מר מוחמד סלאמה (להלן: " התובע"), יליד 1945, החל לעבוד בשנת 1996 כאיש אחזקה בשירות המועצה המקומית כסרא-סמיע, הנתבעת מס' 1 (להלן: " המועצה"). אין חולק כי חלק מתפקידו היה לסייע לעובדות של המועצה בניקוי משרדי המועצה (להלן: " המשרדים"). אין אף חולק כי במסגרת עבודה זו הוא התבקש לעיתים להוריד את החלונות שבמשרדים (כלומר, להוציא אותם מהמסילה) על מנת שהעובדות תוכלנה לנקותם, ולאחר הניקוי - להשיב את החלונות למסילה.

2.         התובע טוען כי ביום 5/1/2007, במהלך עבודתו, כאשר הוא עוסק בהורדת חלון כאמור לעיל - נפגע בגבו וכי הפגיעה הסבה לו נזקים משמעותיים (אותם העריך בסכום של כ-160,000 ש"ח). התובע הפנה את דרישתו לפיצוי כלפי המועצה והמבטחת הרלבנטית, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 2 (להלן ביחד עם המועצה: " הנתבעות").

3.         הנתבעות הכחישו את הנסיבות הנטענות, את האחריות הנטענת, טענו לחילופין לאשם תורם והכחישו את גובה הנזקים.

4.         במהלך הבירור מונה מטעם בהמ"ש מומחה בתחום האורטופדי, דר' שי פריימן (להלן: " המומחה") - אשר קבע בחוות דעתו ( נ/5) כי לתובע נותרה עקב התאונה נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל גירוי שורשי על חוליה בגב והקרנה לכאב ברגל ימין, וזאת עקב החמרה של מצב קודם הקשה. המוסד לביטוח לאומי קבע כי הנכות לגבי הפגיעה הנטענת הינה בשיעור של 0%.

מסכת הראיות -

5.         בפני העיד התובע (לגבי תצהירו ת/1) והצדדים הגישו מטעמם מסמכים - לרבות מתיק המוסד לביטוח לאומי הרלבנטי.

דיון ומסקנה -

6.         לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

הנסיבות -

7.         בחינת עדותו של התובע והמסמכים הקיימים מחייבת לשיטתי את המסקנה לפיה התובע לא עמד בנטל הוכחת הנסיבות המדוייקות של האירוע הנטען. הואיל ולא שוכנעתי כי הפרטים המדוייקים הינם כפי שתיאר אותם התובע - ברי כי יש לדחות את התביעה, אף טרם בחינת שאלת האחריות. ואפרט.

8.         ראשית, קיימת בעיה עם יום התאונה. בכתב התביעה מציין התובע כי תאריך הפגיעה היה - במהלך שנת 2007 (כך, ללא ציון מועד ספציפי בשנה זאת). בתצהירו הוא ציין כי האירוע היה ביום 5/1/2007, ובמסמכים נוספים יש תיעוד לגבי 5/1/2007 - לרבות טופסי המל"ל. לכן, נניח שזהו המועד המדויק, כלומר - שהפגיעה ארעה ביום 5/1/2007. עם זאת - אם כך היה - אזי שהתיעוד הבא מעורר קושי:

               (א)        התיעוד הרפואי הראשון לפגיעה הינו מיום 31/1/2007, עת התלונן התובע לראשונה בקופת חולים לגבי פגיעה בגב "במהלך העבודה לפני כחודש", ואין כל אינדיקציה לתלונות לגבי כאבים במהלך החודש שחלף מיום 5/1 ועד 31/1 או לגבי המועד -5/1.

               (ב)        ברשומה של קופת חולים כללית (דר' מיכאל גרין) מיולי 2007 מצוין כי התובע ביקר אצל הרופא ביוני 2007 וטען כי סובל מכאבי גב מזה שלושה חודשים. שלושה חודשים לפני יוני  משמע, מרץ 2007 ולא תחילת ינואר 2007.

9.         שנית, קיימת אף אי בהירות לגבי שעת התאונה. בתצהירו טען התובע כי הוא עבד כל יום החל משעה 12:00; לחוקר של המל"ל הוא אמר שהוא התחיל לעבוד כל יום בשעה 14:00 ובטופס המל"ל מצוין כי האירוע היה בשעה 11:00. אין חשיבות מכרעת לסתירה לגבי שעת התחלת העבודה באופן כללי (12:00 או 14:00) אך חשוב הוא כי גם כך וגם כך - לא יכול להיות שהתאונה ארעה בשעה 11:00, שכן התובע לא היה אמור להיות בעבודה בשעה זו. מעבר לכך, בחקירתו בבהמ"ש טען התובע כי התאונה היתה "בטוח לאחר שעה 15:00" אחרי שכולם הלכו הביתה (עמ' 8 שורה 28).

10.     שלישית, לא הוכח אם הפגיעה היתה בשעת הורדת החלון או הרמתו. בכתב התביעה (סעיף 4) לא פירט התובע אם הפגיעה ארעה שעה שהוריד חלון או הרים חלון חזרה למקומו. בסעיף 8 לתצהיר טוען התובע כי האירוע קרה עת שהתבקש להוריד חלון לצורך הניקוי; מסעיף 13 עולה שהבעיה היתה לאחר שכל החלונות כבר הורדו בשעת הרמתם מחדש, ובבהמ"ש (עמ' 7  שורה 15) העיד התובע שהפגיעה ארעה בשעה ש הרים את החלון (תוך הדגמת ההרמה). עוד יצוין כי בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהוגש למל"ל ( נ/3) מתואר האירוע בכלליות, לאמור: "בזמן שעבדתי בפירוק חלונות לצורך ניקוי נתפס לי הגב והרגשתי כאבים עזים" (ראו אף את נ/7). יתכן שאין הבדל קריטי בין שתי הפעולות שעה שבוחנים את שאלת האחריות, אך הנושא כן חשוב כאשר בוחנים אנו את אמינות גרסת התביעה ואת היכולת לאמץ את עדותו של התובע לגבי פרטי האירוע.

11.     רביעית, יש חשיבות לכך שבכל התיעוד הרפואי הטענה הינה לגבי הרמת דלת ולא חלון. אפנה תחילה לתיעוד הרפואי הראשון שאוזכר מעלה, מיום 31/1/2007, לפיו מסר התובע לדר' נסאם נאסר כי נפגע "בעת שהרים דלת כבדה תוך כדי עבודתה במועצה". כמה ימים לאחר מכן, ביום 3/2/2007, פנה התובע לדר' עובד אליאס מקופת חולים, ומסר לו כי "בזמן עבודה הרים דלת לפני מספר שבועות ואז הרגיש כאבי גב". אף למומחה מטעמו (דר' משה דניאל), לדר' סעיד ראיק ולדר' כ. חמוד - מסר התובע כי הוא נפגע עת הרים דלת ולא חלון, ואף עיון בסיכום האשפוז מביה"ח פוריה מאפריל 2008, מראה ששם התובע הסביר כי "לפני שנה נחבל בגבו עת הרים דלת כבדה".

12.     חמישית, אף אם נחזור לגרסת החלונות, התובע לא הוכיח כמה חלונות הספיק להוריד או להרים באותו היום, ובכמה חלונות היה אמור לטפל בכל יום. בתצהירו טען כי היה אמור להוריד ולהעלות חלונות בכל המשרדים של המועצה, כאשר המדובר בכ-30 חלונות בכל קומה, על פני 3 קומות - משמע, כ- 90 חלונות. בחקירתו בבהמ"ש הסביר כי לפני האירוע הספיק לטפל ב-25 עד 30 חלונות וכי בכל יום מטפלים רק בקומה אחת, בכ- 30 חלונות (עמ' 6 שורות 17-20). לחוקר של המל"ל ( נ/4 שורה 11) מסר כי לא מנקים את החלונות כל יום, וכי כאשר מנקים את החלונות - מנקים רק חלונות שנראים מלוכלכים, כלומר בערך 4-5 חלונות. אני מציינת נושא זה, הן כיון שיש לו השלכה לגבי מהימנות גרסת התביעה באופן כללי והן כיון שיש לו השלכה לגבי שאלת הרשלנות, שהרי יש הבדל בין מצב בו הגדרת העבודה של התובע כוללת טיפול בארבעה או חמישה חלונות בלבד לבין מצב בו הוא נדרש לטפל בכל יום ב-90 חלונות.